עומס, שחיקה וצורך בהחלמה בקרב מתמחות ברפואה פנימית וברפואת משפחה

אקטואליה הרפואה כרך 150 חוב' 8 אוגוסט 011 עומס, שחיקה וצורך בהחלמה בקרב מתמחות ברפואה וברפואת תקציר: רקע: מצוקת המתמחים בבתי החולים בישראל נמצאת במרכז מאבק ההסתדרות הרפואית להצלת הרפואה הציבורית. תנאי העבודה של הרופאים גורמים לשחיקה גופנית ונפשית, ולפגיעה בבריאות ובפריון העבודה. תוצאות מחקרים מצביעות על התפתחות תהליך השחיקה עוד בשלב ההתמחות, המקביל לשנים שבהן נבנה התא המשפחתי. צמצום הפגיעה בתא המשפחתי, והקטנת החשיפה ללחץ ולשחיקה בעבודה היומיומית, מהווים קריטריונים חשובים לרופאים בבואם לבחור במקצוע ההתמחות. מטרות: בחינת הקשר בין העומס בעבודה לבין התפתחות שחיקה וצורך בהחלמה מלחצים בעבודה בקרב רופאות אמהות לילדים צעירים, תוך השוואה בין רופאות המתמחות ברפואה לבין רופאות המתמחות ברפואת. שיטות: מחקר חתך שבו השתתפו 0 מתמחות ברפואה ו 8 ברפואת. במהלכו, נמדדו באמצעות שאלונים תחושת עומס, שחיקה מעבודה, איכות שינה וצורך בהחלמה מלחצים. מסקנות: )1( העומס שעליו דיווחו הפנימאיות היה גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לעמיתותיהן ברפואת ה ) 5.0 לעומת.7=t, 4.4, 0.01<(, אך למרות זאת לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בצורך בהחלמה ובמידת השחיקה; )( נמצאו קשרים חיוביים בין עומס בעבודה ושחיקה )0.0=r, 0.05<(, בין עומס בעבודה וצורך בהחלמה )0.58=r, 0.001<(, ובין שחיקה וצורך בהחלמה )0.67=r, 0.001<(; )( נמצא כי הערכת מצב הבריאות, העומס והשחיקה מנבאים ומסבירים 67 מהשונות של משתנה הצורך בהחלמה בקרב המתמחות. דיון וסיכום: נראה כי שתי הקבוצות כה שחוקות וזקוקות להחלמה מלחצים, עד כי לא ניתן להבחין ביניהן. ברפואת אומנם אין תורנויות, אך "יום עבודה מפוצל" ועבודה רצופה מול עומס מטופלים גורמים לשחיקה מואצת. אפיון מגמות אלה בקרב מתמחות, המתמודדות עם עומס לחצים גבוה, אשר נובע משילוב בין דרישות ההתמחות התובענית מחד גיסא ובין דרישות ההורות מאידך גיסא, עשוי לסייע בתכנון תנאי ההתמחות ובניהול נכון של כוח האדם הרפואי בטווח הארוך. איילת בר אילן 1 טל חיימוף קרן דופלט סטיבן מלניק 4 שלמה וינקר 5 אליעזר קיטאי 6 1 המחלקה לרפואה תעסוקתית, כפר גבירול, שירותי בריאות כללית המחלקה לרפואה תעסוקתית, רמת גן, שירותי בריאות כללית המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע 4 מחלקה ג', מרכז רפואי קפלן, רחובות 5 המחלקה לרפואת ה מחוז מרכז, שירותי בריאות כללית, והחוג לרפואת ה, אוניברסיטת תל אביב 6 המחלקה לרפואת ה, לאומית שירותי בריאות, והחוג לרפואת ה, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב עומס; שחיקה; צורך בהחלמה; רופאות מתמחות ב; רופאות מתמחות ברפואת..Workload; Burout; Need for Recovery; Female iteral ward residets; Female family medicie residets מילות מפתח: :KEY WORDS הקדמה מצוקת המתמחים בבתי החולים בישראל נמצאת כיום במרכז המאבק של ההסתדרות הרפואית להצלת הרפואה הציבורית. המחסור בכוח אדם, עומס התורניות, האחריות על עשרות חולים מאושפזים, הצורך בקבלת החלטות מקצועיות דחופות והרות גורל בשלב שבו רמת הידע הרפואי עשויה להיות מוגבלת, והחשש מתביעות על רשלנות רפואית - כל אלה יוצרים לחצים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים משמעותיים על המתמחים. עומס העבודה גבוה במיוחד במחלקות הפנימיות, הסובלות ממחסור חמור בכוח אדם ומקושי בגיוס מתמחים. גם בקהילה העומס גדל והולך, כאשר לרופא ה מתווספות מטלות כגון אוכלוסיה קשישה עם תחלואה כרונית מורכבת, עמידה במדדי איכות רפואית, מערכת אישורים בירוקרטית קשיחה, ומענה לטלפונים ולבקשות המטופלים. לראייה, הזמן ה המוקצב למטופל בתחום רפואת ה ירד אל מתחת לעשר דקות ועומד היום על כשש דקות נטו ]1[. הצורך במנוחה ביום שלאחר תורנות הוכר בחקיקה שהתקבלה לפני מספר שנים, אך הצורך בתוספת תקני כוח אדם טרם זכה למענה הולם. ככלל, ניתן לומר כי אופי התמחויות אלה ) ורפואת ( שונה בתכלית. אחד ההבדלים המרכזיים בין שתי ההתמחויות, נעוץ בחובת ביצוע תורנויות המוטלת על המתמחים ב, אך לא על המתמחים ברפואת הקהילה ה במרבית החלקים של התמחותם. בנוסף, בתחום הרפואה ה, גבר בשנים האחרונות מרכיב הרפואה הדחופה על המרכיב הקלאסי של הבירור והמעקב, עקב משכי האשפוז המתקצרים יחד עם מעבר של פעולות בירור ומעקב לקהילה. תקופת ההתמחות התובענית מקבילה לשנים שבהן, לרוב, נבנה התא המשפחתי. רופאים רבים, ובעיקר רופאות, בוחרים את מקצוע ההתמחות, כאשר צמצום עוצמת קונפליקט בית קריירה, והקטנת את החשיפה ללחץ ולשחיקה בעבודה מהווים גורם חשוב ],[. שחיקה נפשית מהווה תגובה רגשית ייחודית ללחץ ומאופיינת בתסמינים של תשישות רגשית )"נגמרו לי המצברים"(, עייפות כרונית )"אני סחוט/ה פיזית"(, ולאות קוגניטיבית )"קשה 65

אקטואליה הרפואה כרך 150 חוב' 8 אוגוסט 011 טבלה 1: מצב משפחתי, הכנסה משפחתית ת וארץ לידה תוצאות תבחין χ )8=( כלל המדגם )68=( )0=( χ מאפיין קבוצה 0.41 0.65 97 7 9 8 96 65 מצב משפחתי נשואה 1 7 4 גרושה 0.587 58 7 14 70 7 1 8 6 4 10-0,000 0-0,000 הכנסה משפחתית ת 5 1 4 0,000+ 0.099 4.6 6 4 67 0 65 44 ארץ לידה ישראל 1 5 7 8 19 ברה"מ לשעבר 1 4 9 6 16 11 אחר 66 לי להתרכז"(. היא מהווה תולדה של התכלות משאבי ההתמודדות, כתוצאה מחשיפה ממושכת למכלול של לחצים בעבודה ולחצי חיים. שחיקה נבדלת מעייפות מצבית, הנעלמת לאחר תקופת מנוחה ]4[. ממצא מפתיע ומדאיג כאחד, שהתגלה במספר גדול של מחקרי עוקבה, הוא הכרוניות של מצב השחיקה. במחקרים אלה הודגם, שתסמיני השחיקה נשארים יציבים לתקופה ארוכה, עד כדי שמונה שנים )!( ]5[. אחת התובנות המרכזיות ממחקרי עוקבה אלה היא שאמנם לרוב השחיקה מתפתחת באופן איטי, אך כאשר תסמיני השחיקה מופיעים, הם נשארים עמידים לאורך זמן. תסמיני השחיקה נשארים כרוניים גם בקרב עובדים ששינו את סוג עבודתם, פרשו מהעבודה או פוטרו ]6[. במדינות הסקנדינביות כמו דנמרק ושבדיה, שחיקה נפשית מוכרת כמחלת מקצוע )שחיקה קלינית(, המזכה את העובד בפיצויים. תנאי העבודה של הרופאים בכלל והמתמחים בפרט, גורמים לשחיקה גופנית ונפשית - תופעה המתוארת בספרות בהרחבה. מחקרים רבים המצביעים על התפתחות תהליך של שחיקה כבר בשנים הראשונות לעבודת הרופא, עוד בשלב ההתמחות ]7,1[. בעשור האחרון פורסמו למעלה מ 4,000 מאמרים בנושא שחיקה שתיעדו את הפגיעה באיכות העבודה והנזק לארגון, כתוצאה מתופעות המתלוות לשחיקה: אובדן עניין בעבודה, זלזול, התפתחות גישה צינית כלפי העבודה והמטופלים, ירידה באיכות הביצוע, היעדרויות מהעבודה ופרישה מוקדמת. החוקרים התמקדו בחלק מהעבודות בהשלכות האישיות של השחיקה, כגון: פגיעה בהרגשת הרווחה הנפשית, בדימוי העצמי, בהערכה העצמית ובאיכות החיים של הפרט ]14[. בעבודות אחרות תועד הנזק שנגרם לחיי החברה, ה, ההורות והנישואים של האדם השחוק ]8[. במקביל לעבודות אלה, החלו להופיע עדויות המראות כי שחיקה נפשית מתמשכת עלולה לפגוע בבריאות העובדים. במרבית העבודות התמקדו החוקרים ודיווחו על פגיעה אפשרית בבריאות הנפשית ]9[. בשני העשורים האחרונים החלו להצטבר הוכחות, כי נזקי השחיקה הנפשית רחבים יותר ממה שחשבו עד כה, וכי הם מתבטאים גם בפגיעה בבריאותם הגופנית של העובדים. אחד הממצאים העקביים ביותר בנושא מתייחס לסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם ו/או אירועים הקשורים למערכת הקרדיו וסקולרית, כמו אירוע מוח,)Stroke( טרשת עורקים, סתימת עורקים ודום לב. קיים גם קשר בין שחיקה לבין דיווח עצמי על בריאות לקויה ]10,4[. ניתן לצמצם את הנזק של עומס יתר בעבודה על ידי מתן אפשרות להחלמה בתום יום העבודה. לפי מודל ה Effort-Recovery של,Hobfoll החלמה מחשיפה יומיומית ללחצים בעבודה היא תהליך שבו העובד ממלא מחדש את מאגריו הנפשיים והגופניים ]11[. השלב הראשון בהחלמה הוא התנתקות פסיכולוגית מדרישות העבודה )הפסקת הרהורים על מטלות ובעיות שקיימות בעבודה( והימנעות מפעולות אשר צורכות את אותם משאבים רגשיים, אינטלקטואליים ואחרים שנצרכו בעבודה )כגון, לימודים לקראת בחינות שלב א' או ב', הכנת ז'ורנל קלאב וכדומה(. בשלב השני העובד ממלא מחדש את מאגרי האנרגיה שלו במהלך פעילויות הפנאי. פעילויות הפנאי )ספורט, האזנה למוסיקה, צפייה בסרט, קריאה( מאפשרות הרפיה שמחזירה את הגוף והנפש למצב טרם החשיפה ללחצים. גם עיסוק בתחביבים כמו לימוד אמנות, צלילה, טיול, משפרים את מצב הרוח ותורמים לתהליך ההחלמה. על פי מודל זה, ניתן לשער שהיעדר כרוני של אפשרות להחלמה בתום יום העבודה יזרז את ההתפתחות של השחיקה הנפשית ]1[. אפשר לכמת בדרך עקיפה את הלחץ שאליו חשוף העובד על פי מידת הצורך שלו בהחלמה מלחצים לאחר סיום העבודה. לאחרונה פורסם שאלון מהימן ותקף, המאפשר למדוד את הצורך בהחלמה מלחצים לאחר העבודה ]1[. בנוסף, מצויים בספרות שאלוני עומס ושחיקה בעבודה, אשר תוקפו ונמצאו מהימנים במחקרים רבים ]14[. במחקרים שונים נמצא, כי ככל שהלחץ בעבודה גבוה יותר, כך עולים מידת השחיקה והצורך בהחלמה מלחצים לאחריה ]16,15[. במחקר שנערך לאחרונה בקרב 7 רופאים ורופאות בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל שקיבלו את רישיונם בשנים 004 00, 000, ו 006, נמצא כי כ 1 רופאים אשר קיבלו את רישיונם בישראל בשנים אלה אינם מועסקים כרופאים בישראל. בנוסף על אלה, 9 מהרופאים פנו לחברות השמה במטרה לבחון חלופות תעסוקתיות ו 1 חושבים לעיתים קרובות על עזיבה. עוד נמצא במחקר, כי שביעות הרצון הנמוכה ביותר נמצאה ברמת ההכנסה וברמת האיזון בין העבודה והחיים האישיים ]17[. מטרות המטרה במחקרנו הייתה לבחון האם קיים קשר בין העומס בעבודה לבין התפתחות שחיקה וצורך בהחלמה מלחצים בעבודה בקרב רופאות אמהות לילדים צעירים, תוך השוואה בין רופאות המתמחות ברפואה לבין רופאות המתמחות ברפואת. בנוסף, נערכה השוואה בין סוגי ההתמחות ביחס לאיכות השינה, והקשר בין הערכת הבריאות העצמית של המתמחות ובין מידת שחיקתן בעבודה.

אקטואליה הרפואה כרך 150 חוב' 8 אוגוסט 011 טבלה : גילים, מספר ילדים וותק בהתמחות כלל המדגם תוצאות תבחין t t מאפיין טווח 0.560 0.59.58.18 4.0.7 8-47.76.4 גיל 0.877 0.15 1.87 0.79 1.8 1-6 0.95 מס' ילדים 1.85 0.816 0...04.76.19 0.1-10.51 ותק )בשנים(.11 טבלה : תוצאות תבחיני t למדגמים בלתי תלויים לבדיקת ההבדלים בין סוגי ההתמחות בעוצמת העומס, הצורך בהחלמה והשחיקה משתנה הערכת בריאות עומס )כללי( לחץ זמן העומס המוטל בעבודה צורך בהחלמה שחיקה איכות השינה התמחות עצמית )המשתתפות נתבקשו להעריך את רמת בריאותן על סולם שערכיו: בריאות עצמית מצוינת, טובה מאוד, טובה, סבירה, גרועה(.. תחושת עומס בעבודה: השאלון כלל שני היגדים מתוך עבודתם של שירום ו מלמד ]14[; במסגרתו נתבקשו המשתתפות לדרג את מידת העומס בעבודתן על סולם ליקרט בן שש דרגות, וציון גבוה הדגים עומס גבוה יותר בעבודה. עומס בעבודה בא לידי ביטוי בהיגד הראשון "מוטל עלי עומס עבודה רב מדי"; ועומס כללי בא לידי ביטוי בהיגד השני "אין לי מספיק זמן לבצע את מה שאני נדרשת לעשות".. צורך בהחלמה recovery( :)Need to שאלון הכולל ארבעה מרכיבים מתוך עבודתם של Soetag ו Fritz ]1,14[. במסגרתו, המשתתפות נתבקשו לדרג את מידת הצורך בהתאוששות מלחצים בסולם ליקרט בן חמש דרגות, כאשר ציון גבוה מדגים צורך גבוה יותר בהחלמה: התנתקות פסיכולוגית, הרפיה, תחושת מומחיות ושליטה )0.85=α.)Crobach's 4.4 שחיקה: שאלון (SMBM) Shirom-Melamed Burout Measure ]14[ הכולל שלושה מרכיבים על סולם ליקרט בן שבע דרגות, כאשר ציון גבוה מדגים שחיקה גבוהה יותר: עייפות גופנית, עייפות קוגניטיבית ותשישות רגשית )0.9=α )Crobach's ]14[.. 5 יומן 5 שינה לגבי השבוע שקדם למילוי השאלון: המשתתפות נתבקשו לאמוד את מספר שעות עבודתן, מספר שעות שינה, זמן עד להירדמות, איכות השינה ומספר התעוררויות בלילה. איכות השינה דורגה על סולם ליקרט מ 1 )גרועה( עד 5 )מצוינת(. 0.45 0.78 0.58 0.008 0.999 0.599 0.0 t 0.95 1.09.7** 0.00 0.6-0.5-1.1-0.91 0.90 0.9 1.1 1. 1. 0.9 1.46 0.7 0.99 1.4 0.96 0.98 4.00.79 4.7 4.4 4.4 4.6 5.0 4.4.5.5.64.79.48.79 *0.05>, **0.01>, ***0.001> שיטת המחקר המחקר הוא מחקר חתך, שהתבצע באמצעות העברת שאלונים אנונימיים למילוי עצמי לרופאות מתמחות ברפואה וברפואת. במחקר השתתפו מתמחות אמהות לילדים, כאשר לפחות אחד מהילדים מתחת לגיל שש שנים. רופאות המתמחות ברפואת ה, אך נמצאות בשלב הסבב )הרוטציה( ב, לא נכללו במחקר. בהנחה כי מילוי השאלון בסיום תורנות יטה את התוצאות, נתבקשו המשתתפות למלא את השאלון במהלך יום העבודה. השאלונים חולקו בחודשים יולי אוקטובר בשנת 010. ההיענות למילוי השאלונים הייתה 96. עיבוד סטטיסטי נעשה בתוכנת.v 19.SPSS קשרים בין המשתנים נבחנו על ידי חישוב מקדמי המתאם של פירסון. ההבדלים בין ההתמחויות ביחס למשתני המחקר נבדקו על פי תבחיני t למדגמים בלתי תלויים. לצורך ניבוי הצורך בהחלמה הורץ מודל תסוגה )רגרסיה( ליניארית מרובה. השאלון כלל חמישה חלקים לפי הפירוט הבא:. 1 מאפיינים 1 דמוגרפיים: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, רמת הכנסה משפחתית ת, מדינת מוצא והערכת בריאות תוצאות תיאור אוכלוסיית המחקר: המחקר נערך בקרב 68 רופאות, מתוכן )44( 0 מתמתחות ברפואה ו 8 )56( ברפואת. מטבלאות 1 ו עולה, כי רוב המתמחות נשואות, בדרך כלל ילידות ישראל או מדינות ברה"מ לשעבר; הגילים הוא כ שנים )סטיית תקן.76, הטווח נע בין 47-8(; מספר הילדים ה למתמחה הוא כ 1.8 )סטיית תקן 0.95, הטווח נע בין 6-1(; ו הוותק בהתמחות הוא כשלוש שנים )סטיית תקן.51, הטווח נע בין -10 0.1(. בתבחיני χ ובתבחיני t למדגמים בלתי תלויים, לא נמצאו הבדלים בין קבוצות ההתמחות ביחס למאפיינים הדמוגרפיים. הערכת מצב בריאות, עומס, צורך בהחלמה, שחיקה ואיכות שינה: המשתנים חושבו על ידי עריכת ים של השאלות הרלוונטיות עבור כל משתתפת. הממצאים הראו כי באופן כללי, המתמחות עמוסות ) 4.56, סטיית תקן 1.16, הטווח נע בין 6-1(, זקוקות להחלמה ).5, סטיית תקן 0.9, הטווח נע בין 5.00-1.8( ושחוקות מעבודה ).7, סטיית תקן 1.19, הטווח נע בין 6.88-1.44(. 67

אקטואליה הרפואה כרך 150 חוב' 8 אוגוסט 011 טבלה 4: ממצאי תסוגה )רגרסיה( מרובה )ערכים מתוקננים( לניבוי הצורך בהחלמה משתנים שחיקה עומס בעבודה עומס כללי הערכת מצב הבריאות 69 68 השוואה בין רופאות המתמחות ברפואה לבין רופאות המתמחות ברפואת : ההשוואה בין רופאות המתמחות ברפואה לבין רופאות המתמחות ברפואת ביחס למשתני המחקר, בוצעה באמצעות תבחיני t למדגמים בלתי תלויים. מטבלה עולה, כי לא קיימים הבדלים בין קבוצות ההתמחות ביחס למשתני המחקר, שכן התוצאות אינן מובהקות. הבדלים מובהקים נמצאו בתחושת העומס המוטל על המתמחה בעבודה, כאשר מתמחות ברפואה מדווחות על יותר עומס ביחס למתמחות ברפואת ) 5.0 לעומת,>0.01,4.4.)t=.7 הקשרים בין משתני המחקר: הקשרים בין המשתנים חושבו באמצעות מקדמי המתאם של פירסון, והראו כי קיים קשר שלילי בין הערכת בריאות לבין הצורך בהחלמה )0.6-=r, 0.05<(; קשרים חיוביים בין עומס בעבודה ושחיקה )0.0=r, 0.05<( ובין עומס כללי ושחיקה )0.47=r, 0.001<(; וקשרים הדוקים בין עומס בעבודה וצורך בהחלמה 0.001<(, )0.65=r, בין עומס כללי וצורך בהחלמה 0.001<(, )0.58=r, ובין שחיקה וצורך בהחלמה )0.67=r, 0.001<(. ניבוי הצורך בהחלמה: ניבוי הצורך בהחלמה נעשה על ידי הרצת תסוגה ליניארית מרובה. למודל הוכנסו, כמשתנים בלתי תלויים, הערכת מצב הבריאות, עומס כללי, עומס בעבודה ושחיקה. מטבלה 4 עולה, כי אחוז השונות המוסברת של המודל הוא 0.67= R, ושכל המשתנים שהוכנסו למודל מנבאים את הצורך בהחלמה בקרב המתמחות. כלומר, ככל שהשחיקה גבוהה יותר, העומס בעבודה והעומס הכללי גבוהים יותר, והערכת מצב הבריאות נמוכה יותר, כך הצורך בהחלמה גבוה יותר. דיון במחקר זה, אשר נמדד בו הצורך בהחלמה - המהווה מדד חדש לבדיקת לחץ ומנבא רמת שחיקה - הוא ראשון מסוגו בישראל. שירום ו מלמד ]14[, שפיתחו כלים למדידת השחיקה, הסיקו על סמך מחקרים רבים שערכו כי ציון מעל "" בשאלון שחיקה מצביע על שחיקה מעבודה. המתמחות שהשתתפו "השיגו" ציון מעל.5, כלומר הן שחוקות ביותר מהעבודה, ולמעלה מ 90 מהאוכלוסייה הכללית פחות שחוקה מהן ]14[. עוד דיווחו המתמחות כי הן חשות עומס רב ולחץ. בהתאם לציפיות, מצאנו כי ככל שהערכת הבריאות העצמית של הנבדקת טובה יותר, הצורך בהחלמה נמוך יותר. בנוסף, ככל שהעומס גבוה יותר, הצורך בהחלמה גבוה יותר והנבדקת שחוקה יותר מעבודתה. זאת ועוד, ככל שתחושת השחיקה עולה, גובר הצורך בהחלמה ללא קשר לסוג ההתמחות. ממצאים אלה עומדים בקנה אחד עם מחקרים קודמים בתחום ]19,18,16,15,6[. בניגוד להערכתנו, לא נמצאו הבדלים בין אמהות המתמחות ברפואת לבין אמהות המתמחות ברפואה, מבחינת הצורך בהחלמה מלחצים בעבודה ושחיקה מעבודה. הערכה זו נשענה על העובדה, שההתמחות ברפואה היא תובענית יותר וכתוצאה מכך שוחקת יותר מהתמחות ברפואת. לראייה, רופאות צעירות רבות בוחרות במודע התמחות ברפואת, שנחשבת עמוסה פחות ו"ידידותית" יותר עבור ה ]0[. בנקודה זו, חשוב להדגיש את הדמיון הרב בין שתי קבוצות המחקר מבחינה דמוגרפית )הגיל ה, ההכנסה המשפחתית הת ומספר הילדים ה כמעט זהים בין שתי קבוצות המחקר(. כלומר, ההבדל העיקרי ביניהן הוא סוג ההתמחות וכפועל יוצא תנאי העבודה. הערכת הבריאות טובה ודומה בקרב שתי הקבוצות ) 4.0 בקרב המתמחות ב ו.8 בקרב המתמחות ברפואת ה(, כך גם איכות השינה. הצורך בהחלמה זהה בשתי הקבוצות כמו גם השחיקה, על אף שתחושת העומס הכללי והעומס בעבודה של הפנימאיות גבוהה יותר. נראה כי היום החופשי שלאחר התורנות השיג, לפחות חלקית, את מטרתו, ומאפשר למתמחות ב החלמה חלקית מהלחץ של התורנויות. לעומת זאת, קיצור משך המפגש למטופל לפחות מעשר דקות ועבודה במתכונת של "יום עבודה מפוצל", שאינה מאפשרת הרפיה של ממש בשעות ה"מנוחה", תורמות להעלאת הלחץ בהתמחות ברפואת, עד ששתי הקבוצות השתוו מבחינה הצורך בהחלמה והשחיקה המתפתחת כתוצאה מההתמחות. את הדמיון בצורך בהחלמה ובשחיקה בין שתי קבוצות המחקר ניתן להסביר בכמה דרכים: effect - Healthy worker המתמחות שבחרו ו"שרדו" ב הן נשים בעלות יכולת הסתגלות לעבודת משמרות. ייתכן כי הבלתי מסתגלות עזבו התמחות זו ועברו להתמחות בקהילה או שלא בחרו בה מלכתחילה. effect - Ceilig שתי קבוצות המחקר כה שחוקות וזקוקות להחלמה מלחצים, עד כי לא ניתן להבחין ביניהן. שתיהן הגיעו לרוויה מבחינת העומס המוטל עליהן. ברפואת אומנם אין תורניות, אך יומיים בשבוע המתמחות עובדות "יום עבודה מפוצל". באופן מעשי, הן נשארות במרפאה מהבוקר עד הליל, ואינן שבות לביתן בשעות הצהריים להחלמה מלחצים, עקב אילוצים הקשורים בשעות הנסיעה, פקקים, והצורך להישאר במרפאה לעבודה משרדית. כמו כן, העבודה במרפאה מתבטאת בעבודה רצופה מול קהל מטופלים, בעוד שיום העבודה בבית החולים מגוון יותר, כולל ישיבות שונות וכן עבודה שאינה פרונטאלית. בנוסף, קיימת חובת לימודי תעודה ברפואת, מחייבת נוכחות בלימודים יום נוסף; כך שבסך הכול, שלושה ימים בשבוע עובדות המתמחות 1 שעות ברציפות, ללא יכולת החלמה. לעומתן, הפנימאיות נשחקות מאוד בתורניות, אך זוכות ליום מנוחה לאחר כל תורנות. השאלונים חולקו במהלך חודשים יולי אוקטובר, חודשים שבהם מספר הפונים נמוך יחסית לחודשי החורף. ייתכן כי תזמון חלוקת השאלונים הביא להטיה בתוצאות המחקר. למרות השחיקה הברורה, הערכת בריאות עצמית של המתמחות אינה נמוכה. ייתכן שהסיבה לכך היא גילן הצעיר, והעובדה שהן משוות עצמן לאוכלוסיית המטופלים שלהן, אוכלוסיה קשישה וחולה. לממצא זה של שחיקה בקרב מתמחות השלכות חמורות, שכן הפרוגנוזה של שחיקה אינה טובה: מדובר ב"מעגל קסם )β( 0.48*** 0.9** 0.1* 0.19-* 0.67 4.40*** 67 Adjusted R F N *0.05>, **0.01>, ***0.001>

אקטואליה הרפואה כרך 150 חוב' 8 אוגוסט 011 שחור" של שחיקה עייפות ירידה בתפקוד שקשה להיחלץ ממנו, גם לאחר סיום ההתמחות. בהתחשב בעובדה כי בשנים אחרונות לומדות בבתי הספר לרפואה יותר נשים מגברים, יש צורך בתכנון ועיצוב מחדש של תנאי ההתמחות, ובניהול נכון של כוח האדם הרפואי בטווח הארוך. לסיכום מאבק הרופאים ממוקד כיום במצוקת התקינה בבתי החולים, אך קולו של המגזר המייצג את מרבית הרופאים בישראל - רופאי ה - כמעט שאינו נשמע במחאה הנוכחית. תוצאות מחקרנו מצביעות על הצורך בהוספת תקנים והפחתת העומס הן בבתי החולים והן בקהילה. שלמי תודה: החוקרים מבקשים להודות לפרופ' שמואל מלמד מהחוג לבריאות הציבור של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ולרופאות שניאותו להשתתף במחקר. מחברת מכותבת: איילת בר אילן המחלקה לרפואה תעסוקתית רחוב יהונתן 9, כפר גבירול, רחובות טלפון: 08-94811, פקס: 08-948110 דוא"ל: ayelet.bar.ila@gmail.com ביבליוגרפיה מלניק ס', מילדינר ס'.1 ו ג'וטקוביץ א', התמחות ברפואה במשרה חלקית ונחיצותה במאה ה 1. הרפואה, כרך 146, חוברת י"א, נובמבר 007. Hauer KE, Durig SJ, Kera WN & al, Factors associated with medical studets career choices regardig iteral medicie. JAMA, 008;00:1154-1164.. htt://www.health.gov. il/dowload/ages/m_ jue010.df 4. Melamed S, Shirom A, Toker S & al, Burout ad risk of cardiovascular disease : Evidece, ossible causal aths, ad romisig directios. Psychological Bulleti, 006;1:7-5. 5. htt://www.sychology.org. il/article/59. 6. Melamed S, Shirom A, Toker S & Shaira I, Burout ad risk of Tye diabetes: A rosective study of aaretly healthy emloyed ersos. Psychosomatic Medicie, 006; 68: 86-869. 7. Woodside JR, Miller MN, Floyd MR & al, Observatio o burout i family medicie ad sychiatry residets. Joural of Academic Psychiatry, 008;:1-19. 8. Pies A, Marriage burout: A ew cocetual framework for workig with coules. Psychotheray i Private Practice, 1987;5:1-4. 9. Leiter MP & Maslach C, Burout ad Health. I A. Baum, T. A. Reveso & J. Siger (Eds), Hadbook of Health Psychology (. 415-46). Mahwah, NJ: Erlbaum & Associates, 001. 10. Shirom A, Melamed S, Toker S & al, Burout ad Health Review: Curret Kowledge ad Future Research Directios. Iteratioal Review of Idustrial ad Orgaizatioal Psychology, 005;0:69-08. 11. Hobfoll SE, Stress, culture, ad commuity: The sychology ad hysiology of stress. New York: Pleum Press; 1998. 1. Shirom A, Job-related burout. I: Quick JC & Tetrick LE (Eds). Hadbook of Occuatioal Health Psychology. Washigto, DC: America Psychological Associatio, 00: 45-64. 1. Soetag S & Fritz C, The recovery exeriece questioaire: Develomet ad validatio of a measure for assessig recueratio ad uwidig from work. Joural of Occuatioal Health Psychology, 007;1:04-1. 14. htt://www.tau. ac.il/~ashirom/ ublicatios.htm 15. Etzio D, Ede D & Laidot Y, Relief from job stressors ad burout: Reserve service as a resite. Joural of Alied Psychology, 1998; 8: 577-585. 16. Fritz C & Soetag S, Recovery, well-beig, ad erformace-related outcomes: The role of workload ad vacatio exerieces. Joural of Alied Psychology, 006;91: 96-945. ון דייק ד', שוויד הולצמן ק', בן.17 נון ג' ו קושניר ת', שביעות רצון מהעבודה, כוונות עזיבה ועזיבת העיסוק ברפואה בקרב רופאים בישראל: סקר מקבלי רישיונות בשנים 004,00,000 ו 006. הרפואה, כרך 150 חוב' 4, אפריל 011 18. Jase NW, Kat IJ & Va De Bradt PA, Need for recovery i the workig oulatio: Descritio ad associatio with fatigue ad sychological distress. Iteratioal Joural of Behavioral Medicie, 00;9:-40. 19. Kat I J, Bültma U, Schröer KAP & al, A eidemiological aroach to study fatigue i the workig oulatio: The Maastricht cohort study. Joural of Occuatioal ad Evirometal Medicie, 00;60: i-i9. כוח אדם במקצועות הבריאות.0 009 htt://www.health.gov.il/ ages/default.as?maicat =&catid=667&ageid=50 70 (15.5.11). 61 69